יוטה שופעת הפארקים הלאומיים - חלק 1

לפני שמתחילים לתאר את יוטה, נסיים רגע עם קולורדו.

בפעם האחרונה סיפרתי שאחרי אגם טורקיז המהמם, נסענו לכיוון גרנד ג'נקשיין, שם לנו שני לילות בקמפ של רשת KOA המוצלחת (חדר משחקים עם באולינג, פינג פונג והוקי שולחן, בריכה, מתנפח, גינת שעשועים). בבוקר הגדולים התחילו עם פק"לים, בנוהל, והקטנים ראו קצת באייפד, אחר כך עצרנו לקניות בסופר (שם אלה מדדה כובעים).

ביום שישי, 1.9, נסענו לטייל לא רחוק, במונומנט הלאומי של קולורדו - Colorado National Monument, שמורת טבע יפה שמכנים אותה "מיני גרנד קניון", ששוכנת על רמה מעל עמק פורה. הנוף אל העמק משגע, כזה שאי אפשר להישאר אדיש אליו.

חוץ מהעמק הנשקף, מה שמיוחד זה התצורות של הסלעים. חלקים בצורת צריחים, חלקם בצורות עגולות שמנות (קוראים להם תנורים OVENS), חלק בצורת חומה ומגדל, ובכל מקרה הכל מאד מרשים.

עשינו מסלול הליכה קצרצר בשם Otto’s Trail שהוביל לנקודת תצפית יפה עם סיפור מעניין מאחוריה (בחור בשם אוטו, מי שדחף לשימור האזור והגדרתו כפארק לאומי – שכה אהב את המקום והתחתן בשטח הפארק למרגלות סלע/הר מיוחד שהוא נהג לטפס עליו כל 4 ביולי ולהניח עליו דגל – מסורת שממשיכה עד היום. אפילו את הבית שלו הוא הקים שם, מה שהוביל לגירושין די זריזים כי אשתו פחות התחברה לזה כנראה).

למחרת בבוקר יאיר ואני רצנו בשכונה שליד חניון הלילה, ואז יצאנו לדרך לכיוון יוטה, ובפרט לעירייה מואב Moab ששוכנת ליד הפארק הלאומי ארצ'ס Arches National Park וליד הפארק הלאומי קניונלנדס Canyonland National Park. חלק מהדרך עוברת ליד נהר הקולורדו הגדול והמתפתל, ופתאום שמים לב שיש שם המון ראפטינג, קיאקים וסאפים (אפילו שהיה חם מאד בצהרים).

הגענו לחניון לילה 10 דקות צפונית ממואב, לשלושה לילות. הלכנו לבריכה עם ארטיקים שקנינו בחנות הנוחות, עד שנהיה קר, ואז ארוחת ערב עם הנוף המהמם של ההרים האדומים של יוטה.

בבוקר נסענו לטייל בפארק הלאומי ארצ'ס.

מסתבר שחוץ מקשתות (השם של הפארק מסגיר זאת), יש שם כל מיני סלעים בתצורות שונות, שכולן ביחד עם הקשתות מלמדות על ההיסטוריה של המקום מבחינה גיאולוגית, על השחיקה של המים והרוח, ועל השבריריות של הטבע (במונחים של מאות אלפי ומיליוני שנים, כמובן).

בבוקר היה סגרירי ואפילו קצת גשום, אבל ניצלנו את הקרירות (תמיד עדיף על חום מדברי) והתחלנו בהליכה קלילה לכיוון Balanced Rock - גוש ענק של סלע שנראה שהוא עומד שברירי על עמוד סלע ובכל רגע יתגלגל לאדמה (רק נראה...). משם גם רואים את המרחבים היפים של הפארק. צילמנו והצטלמנו והמשכנו הלאה.

משם נסענו לאזור קשתות החלונות Windows Arches, והלכנו כמה דקות כולל טיפוס קל לכיוון הקשת הכפולה.

יאיר ויואב הרחיקו ועלו לשבת על החלון עצמו ואנחנו נותרנו לצלם מרחוק.

אחר כך נסענו לראות את הקשת העדינה Delicate Arch, הילדים נשארו באוטובית וגיא ואני הלכנו עם אלה 5 דקות כדי לראות את הקשת מרחוק ולצלם.

השלמנו את הטיול בפארק ארצ'ס היפהפה והגענו עד הסוף לכיוון הקשת השבורה Broken Arch, שם רק צילמנו מרחוק בלי מסלולים ועצירות.

חזרנו לחניון הלילה מרוצים ועייפים, הספקנו לטבול בבריכה שוב, וכולם היו שמחים.

למחרת נסענו לטייל בפארק הלאומי השני באזור, קניונלנדס. לפני שנכנסנו אליו, עצרנו בפארק המדינתי Dead Horse State Park עם נוף משגע על פיתולי נהר הקולורדו.

בקניונלנדס ביקרנו באותו יום במחוז שנקרא "אי בשמים" Island in the Sky, אחד מארבעת המחוזות של הפארק העצום הזה (שניים מהמחוזות כמעט בקושי נגישים, וברביעי נבקר למחרת).

הלכנו במסלול הליכה די קצר לראות את Mesa Arch. כשהגענו לקשת המרשימה שממנה גם משתקף נוף משגע, עצרנו בצל לעצירת תה ופירות.

משם המשכנו לשתי נקודות תצפית נוספות: Green River Lookout ואחר כך ל- Grand View Lookout.

משם חזרה ללילה אחרון בחניון הלילה ליד מואב.

בבוקר קמנו ונסענו למחוז הנוסף בקניונלנדס בו ביקרנו, מחוז הנידלס Needles District Canyonlands. הנסיעה אליו ארוכה, וקצת מייגעת, אבל מאד יפה. הילדים ראו סרטים בנסיעה והזמן עבר.

החלטנו לעשות מסלול קצת יותר מאתגר, באורך של כ- 4 ק"מ, כנקרא Slickrock Foot Trailhead, אחד המסלולים המומלצים ביופיים. התחושה כשהולכים אותו, היא שאתה לא נמצא על כדור הארץ, אלא על מאדים או כדור לכת אחר. התצורה שונה – גושי סלעים גדולים, עגלגלים בחלקם, קעורים או קמורים, עם שלוליות ושחיקה של הסלעים. צמחייה נמוכה אבל מגוונת ורבה. וגם קצת אדמה "רגילה" וחול דיונות. והנופים מסביב – אינסוף של יופי. היה כיף גדול, וגם לא חם מידי.

בלילה ישנו בחניון ציבורי בשם Devils Canyon Campground ללא חיבורים וכמעט בלי קליטה.

למחרת בבוקר ביקרנו במוזיאון דינוזאורים מגניב בעיירה בשם Blanding כמה דקות מחניון הלילה בו ישנו.

משם המשכנו למונומנט הלאומי נצ'ורל ברידג'ס Natural Bridges National Monument , אשר כשמו כן הוא.

צפינו מרחוק על מספר גשרים, והלכנו מסלול הליכה קצר שמגיע לנקודה ממנה צופים על מבנים שהתגלו שם.

המשכנו בנסיעה עד לעיירה בשם Hanksville שם ישנו בחניון לילה. הקטנים שיחקו בחוץ אחה"צ ולמחרת גילינו מאוחר מידי שהסנדלים של איתן נשארו שם...

בבוקר נסענו לכיוון מערב ועברנו דרך הפארק הלאומי קפיטול ריף Capitol Reef National Park. בדרך הגענו ל- 6,000 מייל של נסיעה באוטובית. עוד אבן דרך.

בדרך לקפיטול ריף ממש לפני הכניסה יש סלע אדיר שמצאו עליו ציורי קיר.

בקפיטול ריף נסענו בדרך יפה וצרה (לעיתים ממש, במיוחד אם שני קרוואנים עוברים אחד מול השני) עם נוף מטריף של שכבות של חול וסלע בצבעים שונים, ותצורות שונות.

בעיקרון, מקפיטול ריף הדרך לפארק הלאומי ברייס, גם הוא ביוטה, לא ממש רחוקה. אבל החלטנו לעשות עיקוף קל, ונסענו ליער הלאומי פיש לייק Fish Lake National Forest.

מדובר ביער די גדול, ובמרכזו אגם גדול בשם, כמה מפתיע, פיש לייק Fish Lake... האגם נמצא בגובה של כ- 3,000 מטרים, מה שהופך אותו להיות קר מאד בלילות. האזור עצמו מאד יפה, והופתענו מאד לטובה. אבל הסיבה שבגללה הגענו לשם הייתה כי גיא קרא איפשהו לפני שנה בערך על המקום הזה. מסתבר שביער הזה יש שיבוט של עץ המורכב מיותר מ- 40,000 גבעולים - שנראים לנו כעצים בודדים אבל הם למעשה חלק אחד מעץ זהה מבחינה גנטית, המתפרש על פני 100 דונם באמצעות מערכת שורשים מסיבית. אכן מיוחד, לא?

הגענו אחה"צ לחניון הלילה ששוכן ממש על האגם היפה. הסתובבנו קצת במקום ושיפצרנו באמצעות ציוד הכרחי את חכת הילדים שקנינו לאיתן לפני זמן מה, ואפילו יצאנו לסיבוב ניסיון קצר, לא מוצלח מבחינת דיג, ליד המרינה.

חזרנו לחניון הלילה אחרי הסיבוב, אכלנו ארוחת ערב, והחלטנו לצאת מוקדם בבוקר עם סירת מנוע לאגם, ולנסות לדוג.

אחרי לילה קפוא ממש (העונה שם נגמרת ב- 10.9 כלומר מחרתיים, בגלל הקור), קמנו ויצאנו קצת אחרי 9 לאגם. שכרנו את הסירה, לקחנו את ציוד הדיג החובבני של איתן, ושטנו למרכז האגם לנסות את מזלנו. היה קר מאד, והשמש השקרנית לא מספיק חיממה. גיא עמל על הכנת החכה עם התולעת, ואיתן היה אחראי על החזקת החכה. הטלנו עוגן וגיא ויאיר התאמצו מאד להרים אותו בחזרה. לא שהייתה לנו המון סבלנות, אבל הרוח הקרה גמרה אותנו ואחרי שעה וקצת חזרנו, בלי דגים באמתחתנו. למרות זאת, נהננו מאד.

משם נסענו בדרך היפה חזרה לכיוון דרום מזרח (משם באנו יום קודם), לעבר העיירה Torey שם אנו לנים הלילה בחניון לילה נחמד, ומחר ניסע דרומה, עדיין ביוטה, לכיוון הפארק הלאומי ברייס.

לפני סיום:

1. עוד שלושה שבועות מחזירים את הקרוואן. מתחילים להרגיש את הסוף.

2. בעוד שבוע מהיום, ערב ראש השנה, נטייל כבר עם סבא דני וסבתא אופירה שמגיעים עד לוגאס (ואז נוסעים ברכב שעתיים עד לפארק זאיון) כדי לטייל איתנו. התרגשות שיא!

3. יש געגועים (חלקם עזים) לארץ, למשפחה, לחברים, לשגרת יום יום ובית ספר - ולמרות קיומם נהנים מאד ושמחים שיש לנו עוד קצת זמן להשלים את המסע שלנו.

4. מסתבר שביוטה אי אפשר לקנות אלכוהול בסופר מרקטים (כמו בקנדה). יכול להיות שזה קשור למורמונים?

5. הלכתי היום כמה דקות ליד החניון להביא לגיא ולי ארוחת ערב וראיתי את המשפט הזה, שאהבתי:

לילה טוב ושבת שלום.